איך זה עובד, ולמה

איך לקרוא את התוויות

חזקה

כמה מחקרים מבוקרים או מטא־אנליזות מצביעים לאותו כיוון.

בינונית

יש מחקרים טובים, אבל בגילים, במסגרות או בתחומים אחרים משלנו, או עם תוצאות מעורבות.

מוגבלת

ראיות מעטות, מוקדמות או עקיפות. משמשות אותנו ככיוון, לא כהבטחה.

לא מבוססת

לא מצאנו ראיות. כשאנחנו בכל זאת עושים את זה, אנחנו אומרים שזו בחירה שלנו.

מה אנחנו מפרסמים ומה לא

אנחנו מפרסמים את הרעיון, הסיבה, הראיות והגבולות של כל שיטה. אנחנו לא מפרסמים את המספרים המדויקים שבהם אנחנו משתמשים, את ההנחיות שאנחנו נותנים לבינה המלאכותית, את דרך הבנייה או את הקוד. המספרים הם נקודות פתיחה שאנחנו מכווננים, וההנחיות והקוד הם העבודה עצמה.

מה בחרנו לא לבנות

אנחנו בודקים טענות פופולריות לפני שבונים עליהן. אלה כמה שבדקנו ודחינו.

• "חצי הצלחה, חצי טעות זה האזור האידיאלי ללמידה."

  זה היעד של מבחנים. מערכות תרגול לילדים מכוונות גבוה יותר ונותנות לילדים לבחור.

• "לזהות תסכול מלחץ על המסך או מטלטול המכשיר ולהוריד קושי מיד."

  המחקרים שצוטטו נעשו במבוגרים או עם חיישנים, לא בילדים באפליקציה. באיחוד האירופי זיהוי רגשות כזה במוסדות חינוך אסור.

• "להפסיק לספור טעויות כשהילד מתוסכל."

  אין מחקר שתומך בהתעלמות מתשובות בגלל מצב רוח משוער. רק ניחושים מהירים, בלי מאמץ, מוצאים מהחישוב.

• "בעלות על פריטים מונעת מילדים לעזוב."

  בעלות היא ערך אמיתי רק אם היא לא מחסום יציאה. היצירות של הילדים לא דועכות ויוצאות איתם בייצוא של ההורה.

• "שההתקדמות של אח אחד תפתח תוכן לאח השני."

  זה יוצר מחויבות בין אחים. מטרות משותפות שכולם תורמים להן עושות את החלק הטוב.